
המתנה, ציפייה, לחכות ש..., לשבת, לעמוד, לשכב, לבשל ולהמתין... שישי, שבת, יום כיפור, אמצע השבוע... לתכנן ארוחת שישי, להזמין אורחים ולדעת שאולי תצתרכי לצאת ללידה, לדחות טיפולים ליום שאחרי היא התחילת שבוע 40, כבר כשבוע עם צירים, מתרגשת מאוד,מדמיינת את הרגע בו תחזיק אותה, הצירים באים והולכים ועד היום כבר היתה במיון כמה פעמים וחשבה שזהו זה הכי כואב ,זה קורה עכשיו... בנתיים הצירים מתגברים אך אין פתיחה, הצירים מתגברים ועם הכאב שלה אנחנו לא מתווכחים... מנסים לתמוך, להקל, מקלחות, אמבטיות, כדור פיזיו, תמיכה של כריות על הספה, מילה טובה, מלא מילם טובות ומעודדות ובנתיים אני ישנה בלילה עם הטלפון ליד המיטה, הולכת לים ולשמה את הטלפון על פול וליום כי יש רוח ממש חזקה, וחוששת שלא אשמע את הצילצול שלה מנסה להיות מוכנה... הכי מוכנה ושוב המתנה ועוד יום עוברועוד שיחה איתהואיתוועוד מילת עידוד ועוד מפגש נעים ומרגיע ומגע בכפות הרגלייםועוד הקשבה ושתינו עדין ממתינות... תוך כדי כתיבת הפוסט הם הגיעו עכשיו למיון יולדות מבטיחה לעדכן ... בהצלחה , שתיהיה לידה קלה